מצודת דוד
מכל אשר אמרתי וגו׳. רצה לומר, אין משפט הנער להוסיף עליו על שאר נזירות, רק ההוספה היא אשר גם האשה, אמו, תשמר מכל אשר אמרתי:
מלבי"ם
מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר: רצה לומר זה דבר שאין צריך להודיע לך מה משפט הנער, כי תשאל מאת יודעי דת ודין ויורוך הלכות נזירותו (ולכן אמרו מנוח עם הארץ היה) ולא באתי רק להזהיר את האשה שזה דבר חדש.
מלבי"ם
והטעם שלא בא המלאך אל מנוח פי' מהרי"א מפני שהיא היתה מוכנת יותר ממנו אל ראיית המלאך, ויש לומר מפני שנזירת שמשון אינו דבר הנידר ואינו בשאלה כי היה ע"י המלאך ואם היה ע"פ האב היה דבר הנידר כי האב מדיר את בנו בנזיר והיה דינו משונה.